זה אומר בטבריא. שני בעלי דינין שנתעצמו בדבר זה אומר נלך לדון בטבריא וזה אומר נלך לציפורי שומעין לזה שאומר בטברי' ששם הוא בית דין היותר גדול מבציפורי ולקמן מפרש לה:

הוה להון דין. והם היו באנטוכיא ור' יוחנן היה בטבריא ואמר אחד לחבירו אני מקבל עלי מה שיאמר ר' יוחנן בדין זה ושמע ר' יוחנן ואמר לא כל הימנו של זה לכוף לבעל דינו שיבא לכאן לפני אלא ישמעו הב''ד טענותיהם שם באנטוכיא ואם יצטרכו לשאול בדין יכתבו הב''ד וישלחו המעשה לרבנן דכאן:

היך אמרין. מילתא באנפי נפשה היא וכלומר דהכי אמרו משמיה דר' יוחנן א''נ דמייתי ראיה כמו שאמרו משמיה דר' יוחנן לקמיה דאפילו מומחה אינו יכול לכוף לבעל דין זה אם אינו מתרצה לו מאחר שחבירו ביררו:

ר' יוחנן אמר אפי' במומחין. קאמר ר''מ דיכול לפוסלו:

בערכאות שבסוריא. והדיוטות הן בהא הוא דקאמר ר' מאיר דפוסל דיינו של זה:

גמ' הא דיינו לא. כלומר אבל דיין שלו אחר שביררו אין יכול לחזור בו ולומר פסול הוא:

הא בדיני תורה. כלומר בדייני מומחה שדנים דין תורה לא פליג ר''מ:

מתני' זה פוסל עדיו של זה. פלוגתייהו בהביא אחד שתי כתי עדים בדבר והלה טוען על השתי כיתות שפסולים הן ר''מ אומר שומען לו לפי שזה לא היה מביא עדים אחר עדים על ענין אחד אלא ודאי יודע הוא שיש בהן כת שאינה כשרה לעדות ומספק שאין אנו יודעין איזה מהן כשירה ואיזו מהן פסולה צריך זה להביא ראיה על הכשרים וחכמים סברי אין אנו חוששין אם הביא זה שתי כתי עדים שלא עשה אלא לחזק טענותיו ואין צריך לברר הדבר ע''פ כל השתי כתות. והלכך אין שומעין לזה עד שיברר שהן פסולין והלכה כחכמים:

בזמן שמביא עליהן ראיה. שזה מביא ראיה על דיין שבירר זה לפסלו. אבל אם הם כשרים או מומחין. ה''ק אבל אם היו כשרים שאינן לא קרובים ולא פסולין מפיסול אחר אע''פ שהם יושבי קרנות נעשו כמומחין מפי ב''ד ואינו יכול לפסלן והלכה כחכמים:

מתני' זה פוסל דיינו של זה. יכול הוא לומר לו לא אדון לפני הדיין שביררת:

ואת שמע מינה. דלעיר אחרת הוא דאין יכול לכופו לילך לב''ד הגדול אם הוא יותר רחוק אבל בעיר אחת ויש שם שתי בתי דינין א' גדול וא' קטן שומעין לזה שאמר נדון בב''ד הגדול:

והאי. וקאמר הש''ס הא דאמר ר' לעזר זה אומר בטבריא וזה אומר בציפורי שומעין לזה שאומר בטבריא דוקא אם אילו היו יושבין במשכנא בעיר א' א''נ לשון מדה הוא במשך אחד והרחק אחד לשתיהם בשוה כגון שהיו לכאן ולכאן ז' מלין או ט' מילין לכאן ולכאן אבל אם היה טבריא יותר רחוקה להן מציפורי אינו יכול לכוף את חבירו לילך עמו למקום רחוק ואפי' הוא ב''ד יותר גדול:

לעולם זה פוסל וזה מביא. בתמיה ואדברי ר''מ במתני' פריך וכי לעולם מה שזה מביא אחד ובורר לו יהא זה פוסלו וא''כ אין לדבר סוף. בטפילה שנו. כלומר בב''ד הטפל ואינו עיקר וכר''ל דלעיל דיושבי קרנות הן ויכול זה לומר לא תברור מאנשים כאלה ובפני דיין כזה איני רוצה לדון:

מתני' זה פוסל עדיו של זה. פלוגתייהו בהביא אחד שתי כתי עדים בדבר והלה טוען על השתי כיתות שפסולים הן ר''מ אומר שומען לו לפי שזה לא היה מביא עדים אחר עדים על ענין אחד אלא ודאי יודע הוא שיש בהן כת שאינה כשרה לעדות ומספק שאין אנו יודעין איזה מהן כשירה ואיזו מהן פסולה צריך זה להביא ראיה על הכשרים וחכמים סברי אין אנו חוששין אם הביא זה שתי כתי עדים שלא עשה אלא לחזק טענותיו ואין צריך לברר הדבר ע''פ כל השתי כתות. והלכך אין שומעין לזה עד שיברר שהן פסולין והלכה כחכמים:

בזמן שמביא עליהן ראיה. שזה מביא ראיה על דיין שבירר זה לפסלו. אבל אם הם כשרים או מומחין. ה''ק אבל אם היו כשרים שאינן לא קרובים ולא פסולין מפיסול אחר אע''פ שהם יושבי קרנות נעשו כמומחין מפי ב''ד ואינו יכול לפסלן והלכה כחכמים:

מתני' זה פוסל דיינו של זה. יכול הוא לומר לו לא אדון לפני הדיין שביררת:

דור לי בחיי ראשך. נדור לי בחיי ראשך ואתן לך מה שאתה תובע ואצ''ל ומחול לך מה שיש לי בידך ונדר לו או קנו מידו אע''פ שעדיין לא נדר אינו יכול לחזור בו כדברי חכמים וכן הלכה:

אינו יכול לחזור בו. לאחר גמר דין בלבד הוא דפליגי רבנן עליה דר''מ דאלו קודם גמר דין מודים חכמים לר''מ דיכול לחזור בו ואם קנו מידו שמקבל עליו עדות איש פלוני או דינו של איש פלוני אפילו קודם גמר דין אין יכול לחזור בו שאין לאחר קנין כלום וכן הלכה:

ר''מ אומר יכול לחזור בו. אפי' לאחר גמר דין:

נאמנין עלי ג' רועי בקר. לדון דאלו לעדות רועי בקר כשירין הן:

מתני' נאמן עלי אבא. בין להיות עד או להיות דיין אע''פ שהוא פסול מן התורה לא לזכות ולא לחובה כדנפקא לן מלא יומתו אבות על בנים:

שלשה כגמר דין. ארישא דתוספתא דאייתי לעיל קאי בענין מוסיפין הדיינין דקתני התם עד כמה מוסיפין אין פחות משנים יוסיפו הדיינין אם אמרו זכאי זכאי אם אמרו חייב חייב אחד אומר זכאי ואחד אומר איני יודע יוסיפו הדיינין שעד עכשיו ב''ד שקול אחד אומר זכאי ואחד אומר חייב וא' אומר איני יודע יוסיפו הדיינין שעד עכשיו לא הוסיפו אלא אחד לעולם מוסיפין הדיינין עד שיגמר הדין ע''כ. וט''ס יש כאן ובחלוקה אחרונה כצ''ל א' אומר זכאי ואחד אומר חייב ואחד אומר איני יודע יוסיפו הדיינין שעד עכשיו לא הוסיפו אלא אחד ופירושה שאם מאלו השנים הנוספין אחד אומר כך או כך ואחד אומר איני יודע א''כ עדיין צריך להוסיף שהרי לעולם אין מוסיפין פחות משני' וכאן שא' אומר איני יודע לא הוסיפו עד עכשיו אלא אחד והשתא קאמ' רב עלה דלא שנו דמוסיפין אלא דוקא אם מעיקרא היה אחד אומר זכאי ואחד אומר חייב ואחד אומר איני יודע וכשהוסיפו שנים אמר אחד מהן זכאי או חייב ואחד אמר איני יודע דהאי הוספה לאו כלום היא דאין כאן אלא אחד וצריך עוד להוסיף אבל אם מעיקרא היו שנים מזכין או מחייבין וכשהוסיפו אמר אחד זכאי ואחד אמר איני יודע הרי יש כאן ג' לדעת א' והוי כג''ד ושוב אין מוסיפין עליהן אלא הולכין אחר הרוב:

דפסול הוא שצריך לפסלו בב''ד. כלומר אם אומר עליו איזה פסול אחר בזה צריך עדות ממש ולפני ב''ד אבל במה שאומר עליו קרוב הוא גילוי מילתא בעלמא הוא ואין צריך להעיד בפני ב''ד על זה הלכך לאו נוגע בעדות מיקרי:

אמר רבי זעירא. הא לא קשיא דהכא מיירי שפוסלו מחמת שהוא אומרו קרוב הוא ואין ראוי להעיד:

ואין עד אחד זוקקו לשבועה מכל מקום. האי פירכא גם על דברי ר''ל קאי דקאמר לעד אחד יכול הוא לפוסלו ואמאי הא אכתי נוגע בעדות הוא שאע''פ שאין עד אחד מחייבו ממון מכל מקום זוקקו לשבוע הוא והוא בא לפוסלו שלא להעיד עליו ולחייבו שבועה ופשיטא הוא דלר' יוחנן קשיא טפי אלא דר' חנינה פריך דלדברי ר' זעירא אכתי קשיא ואפילו אם עד אחד הוא שרוצה לפסלו:

והוא ואחד מן השוק. אם יש עוד אחד מן השוק שאומר כדבריו על העדים מצטרפין לפסול עדות זה ולקמיה פריך עלה:

מודה ר' יוחנן. שאם אין לבעל דינו עדות אחרים אלא הן שאין זה יכול לפסלן דהשתא נוגע בעדות הוא:

דתני. בתוספתא פרק ששי. ונשתבש בהעתקה וה''ג התם לעולם מוסיפין הדיינין עד שיגמר הדין לעולם העדים יכולין לחזור בהן עד שיגמור הדין לעולם מביא עדיותיו לב''ד עד שיגמר הדין. ובספרי דפוס כתוב שם אין העדי' יכולין לחזור וט''ס הוא. וכלומר שהעדים עד שלא נחקרה עדותן יכולין לחזור בהן כדאמר בתוספתא התם לקמן וכן הבע''ד מביא עדיותיו כפי שיש לו עד שיגמור הדין נגמר הדין אין יכולין לחזור בהן ולומר יש לי עדים אחרים ושמעינן מיהת דכל זמן שלא נגמר הדין מביא זה עדיותיו כפי שהוא רוצה והיינו סייעתא לר' יוחנן דיכול הוא לפוסלן אפי' לשני עדיו שהרי יש לזה להביא עדים אחרים כל זמן שלא נגמר הדין:

אפילו עדיו. אפילו הן שנים יכול זה לומר פסולין הן והבא לך עדים אחרים כדלקמן:

גמ' כיני מתניתא עדו. כן צריך למיתני לדברי ר''מ שפוסל לעד אחד של זה הא שני עדיו אין זה יכול לפוסלן: